קרה לכם פעם שהרגשתם עצובים מאוד בגלל שמישהו אחר הצליח יותר מכם? זה בדיוק מה שקרה למלך שאול. יום אחרי שהנשים שרו והיללו את דוד יותר מאשר אותו, שאול שקע בעצב עמוק. הוא הבין שדוד הוא האיש שעליו דיבר שמואל הנביא, ושהגזירה של ה׳ היא שדוד יקבל את המלכות במקומו. בגלל ההבנה הזו, רוח רעה של עצבות וַתִּצְלַח, כלומר עברה ושרתה עליו.
מרוב צער ופחד לאבד את כיסא המלכות, שאול התחיל להתנהג בצורה משונה. הוא וַיִּתְנַבֵּא, שזה אומר שהוא התחיל לדבר דברי שטות ושיגעון, ומלמל מילים לא ברורות על העתיד הקודר שלו ועל כך שדוד ייקח לו את הכתר. דוד הטוב ניסה לעזור למלך. כְּיוֹם בְּיוֹם, כלומר כרגיל ובכל פעם שהרוח הרעה הייתה תוקפת את שאול, דוד היה מנגן לו כדי להרגיע אותו. אבל באותו הזמן, כששאול עמד שם ואחז בחנית שלו כאיש מלחמה, הפחד הגדול גרם לו לחשוב מחשבות קשות על פגיעה בדוד, וזה מה שהוביל לניסיון הראשון שלו לפגוע בו.