כאשר חזרו אנשי המלחמה לארצם, בְּבוֹאָם בְּשׁוּב דָּוִד כשהוא מציג את ראש הפלשתי בערי ישראל, יצאו הנשים לִקְרַאת שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ כדי לחלוק לו כבוד בלבד, שכן העדפת דוד נחשבה אז למרד. הן החלו לָשִׁיר ולחגוג עם וְהַמְּחֹלוֹת, שהם כלי נגינה או ריקודי הנשים עצמן, וליוו את השמחה וּבְשָׁלִשִׁים, שהם כלי זמר שונים כגון צלצלים וכלי מיתר. לחלופין, מילה זו מתארת מילים נשגבות ששילבו הנשים בשיריהן כדי להשוות בין הלוחמים ולנבא את עליונות דוד על פני שאול. חרף הכוונה המקורית לכבד את המלך, תוכן השירה עורר את קנאת שאול שהבין כי ה' מצליח את דרכו של דוד, וחגיגת הניצחון הפכה לתחילת רדיפתו.
שמואל א, פרק י״ח, פסוק ו׳
וַיְהִ֣י בְּבוֹאָ֗ם בְּשׁ֤וּב דָּוִד֙ מֵהַכּ֣וֹת אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֔י וַתֵּצֶ֨אנָה הַנָּשִׁ֜ים מִכׇּל־עָרֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ (לשור) [לָשִׁ֣יר] וְהַמְּחֹל֔וֹת לִקְרַ֖את שָׁא֣וּל הַמֶּ֑לֶךְ בְּתֻפִּ֥ים בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְשָׁלִשִֽׁים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.