הצעת הנישואין לבית המלוכה מציפה את הפער החברתי והכלכלי העצום שבין האזרח הפשוט לבין משפחת המלך. דוד תוהה בשאלה רטורית האם הַנְקַלָּה, כלומר האם זוהי פעולה פשוטה בעיניהם להתחתן עם המלך, צעד שראוי לנכבדי העם בלבד. הוא מנמק את חוסר התאמתו בכך שהוא מעיד על עצמו וְאָנֹכִי אִישׁ רָשׁ, אדם עני שאינו יכול לעמוד בתשלום המוהר והמתנות העצומים הנדרשים לשידוך מעין זה, וְנִקְלֶה, אדם הדיוט וחסר מעמד. לצד ההסבר המעשי, הדגשת עוניו משמשת גם כעקיצה מרומזת כלפי שאול, שכן דוד נותר עני רק משום שהמלך הפר את הבטחתו להעשיר את מי שיכה את גולית.
שמואל א, פרק י״ח, פסוק כ״ג
וַֽיְדַבְּר֞וּ עַבְדֵ֤י שָׁאוּל֙ בְּאׇזְנֵ֣י דָוִ֔ד אֶת־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗ד הַֽנְקַלָּ֤ה בְעֵֽינֵיכֶם֙ הִתְחַתֵּ֣ן בַּמֶּ֔לֶךְ וְאָנֹכִ֖י אִֽישׁ־רָ֥שׁ וְנִקְלֶֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.