ישעיהו, פרק י״ז, פסוק ז׳

קרה לכם פעם שניסיתם להישען על משהו שהיה נראה חזק ויציב, אבל פתאום הוא נשבר ונפלתם? לפעמים, כשאנשים עוברים תקופות קשות ומגלים שהדברים שהם סמכו עליהם לא באמת יכולים לעזור להם, הם מבינים משהו חשוב מאוד. בַּיּוֹם הַהוּא, כלומר בזמן שהדברים האלה יקרו, הָאָדָם, שהם הצדיקים, יבינו שאין שום טעם להאמין בפסלים ובאלילים. במקום זה, כל אחד מהם יִשְׁעֶה, שזה אומר יפנה, עַל, שפירושו אל, עֹשֵׂהוּ, אל ה׳ שברא ויצר אותו. הם כבר לא יחפשו עזרה בשום מקום אחר, אלא יסתכלו במבט מלא בתקווה אל ה׳ לבדו. ה׳ נקרא כאן קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כדי להזכיר לנו שהוא שומר ומשגיח באופן אישי ומיוחד על עם ישראל. כמובן שאי אפשר לראות את ה׳ בעיניים רגילות, ולכן הכוונה היא שהם יתבוננו במעשים של ה׳ ויכוונו את הלב שלהם רק אליו.