נבואת נחמה זו מציגה אירוע עתידי בו ה' יסיר מחסום או כיסוי אוניברסלי מעל פני האנושות כולה. הפרשנים נחלקו בשאלת מהותו של כיסוי זה ומשמעות הסרתו.
בביאור המילה וּבִלַּע, קיימות שתי גישות עיקריות. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהכוונה להשחתה, סילוק וביטול [רד"ק, מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. לעומת זאת, יש המפרשים מילה זו דווקא כלשון גילוי וחשיפה [אבן עזרא, מלבי"ם]. באשר למילה פְּנֵי, רוב הפרשנים מתייחסים אליה כחלק מהסתרת הפנים, אך יש שמפרשים אותה ככינוי לאנשים החשובים והמנהיגים של אומות העולם, שאותם ה' עתיד להשחית [מצודת דוד, מצודת ציון].
הביטוי הַלּוֹט הַלּוֹט מתפרש על ידי הפרשנים ככיסוי, מסווה או הסתרה, כאשר המילה הראשונה משמשת כשם עצם והשנייה כפועל, כלומר הכיסוי המכסה [רד"ק, שד"ל, מלבי"ם]. במקביל, גם וְהַמַּסֵּכָה הַנְּסוּכָה מפורשת לרוב כהמשך ישיר וכהכפלה של אותו הרעיון, במשמעות של שמיכה או כיסוי ארוג הפרוש על העמים [אבן עזרא, מצודות, שד"ל, ביאור שטיינזלץ]. עם זאת, יש המפרשים את המילה וְהַמַּסֵּכָה כלשון נסיכות, שררה ושלטון [רש"י], או בהקשר של עבודה זרה ואלוהי מסכה [מלבי"ם].
לגבי משמעות המשל ומהותו של אותו כיסוי שיוסר, עולות שלוש תפיסות שונות מתוך המקורות:
תפיסה אחת רואה בכך חורבן של אימפריות והסרת ההגנה מעל אומות העולם. עד לאותו יום חיו הגויים בשלווה תחת מכסה של ביטחון ושררה, וה' עתיד להשחית את הגנתם ולהותיר אותם חשופים לפורענות [רד"ק]. באופן ספציפי, הדבר מכוון כלפי שלטון בבל שפשט על כל העמים כמעין שמיכה, ומידה כנגד מידה ה' יעלים את פניה [שד"ל].
תפיסה שנייה מתמקדת במישור הרוחני והתיאולוגי. לעתיד לבוא ה' יסיר את מחסומי השקר. על פי גישה זו, קיים הבדל בין הָעַמִּים לבין הַגּוֹיִם. העמים הם אומות בעלות אמונה בסיסית אך כוזבת, שעליהם מונח מסווה המסתיר מהם את דת האמת. הגויים, לעומת זאת, נמצאים במדרגה פחותה של עבודת אלילים, ועליהם נסוכה מסכה של עבודה זרה. ה' עתיד להסיר את שתי השכבות הללו כדי שהאנושות כולה תכיר באמת [מלבי"ם].
תפיסה שלישית רואה בכיסויים אלו ביטוי להסתר הפנים של ה' בעולם, הסתר הבא לידי ביטוי בסבל, ברוע ובהשחתה. הגאולה העתידית תתאפיין בסילוק מוחלט של כיסויים אלו, מה שיוביל לשינוי מהותי במציאות ולהעברת הרע מן העולם [ביאור שטיינזלץ].