בימים הַבָּאִים, לאחר תקופות של גלות וחורבן, מובטחת לעם תקווה של שיקום, כשם שהתרבו באופן פלאי אבותיהם שבאו למצרים. תהליך ההתאוששות ממשיל את האומה לכרם, כאשר בשלב הראשון והנסתר העם נמצא במצב דל המכונה יַעֲקֹב, אשר יַשְׁרֵשׁ ויעמיק את שורשיו מחדש באדמה. מתוך שורש זה יעבור העם לשלב של גדולה המיוצג בשם יִשְׂרָאֵל, שבו הוא יָצִיץ וּפָרַח כלפי מעלה, עד שגדולתם של צדיקי העם תתפשט למרחוק וּמָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל תְּנוּבָה, כמו עולם המלא בפרי וצמחי שדה.
ישעיהו, פרק כ״ז, פסוק ו׳
הַבָּאִים֙ יַשְׁרֵ֣שׁ יַֽעֲקֹ֔ב יָצִ֥יץ וּפָרַ֖ח יִשְׂרָאֵ֑ל וּמָלְא֥וּ פְנֵי־תֵבֵ֖ל תְּנוּבָֽה׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.