ישעיהו, פרק ל״ח, פסוק י״ז

גם לאחר שהוסר איום המצור ועירו זכתה לְשָׁלוֹם, המלך חש צער וכאב, מַר־לִי מָר, משום שחלה אנושות באמצע חייו, אם כי יש המפרשים שה' המיר את הייסורים בבריאות. מתוך אהבה עצומה ה' הציל אותו, וְאַתָּה חָשַׁקְתָּ נַפְשִׁי, ומשך את נפשו מבור הקבר שבו הגוף נרקב, מִשַּׁחַת בְּלִי. ישועה זו נבעה ממחילה מוחלטת על עוונותיו, ובראשם הימנעותו מנשיאת אישה. כמשל לאדם הזורק חפץ מאחורי גבו כדי לא לראותו עוד, ה' העלים עין מהחטאים, כִּי הִשְׁלַכְתָּ אַחֲרֵי גֵוְךָ כׇּל־חֲטָאָי, והעניק לו הזדמנות לחיים חדשים.