יצא לכם פעם לשמוע רעם כל כך חזק, עד שהרגשתם שהקירות והחלונות בבית ממש רועדים? ישעיהו הנביא חווה משהו דומה, אבל הרבה יותר עוצמתי. הוא רואה מראה נבואה בתוך בית המקדש, וזו לא חוויה שקטה ורגועה. לפתע, וַיָּנֻעוּ, כלומר רעדו וזזו ממקומם, אַמּוֹת הַסִּפִּים. הכוונה היא למזוזות הגדולות והכבדות שעמדו בפתח של בית המקדש.
למה המזוזות רעדו כל כך? מִקּוֹל הַקּוֹרֵא. למרות שזה נשמע כמו קול של מישהו אחד, זה היה בעצם הקול האדיר של המוני המלאכים בשמיים. כולם יחד, בתיאום מושלם ופה אחד, קראו בקול גדול לכבוד ה'. העוצמה של השירה שלהם הייתה כל כך חזקה, עד שהיא הרעידה את יסודות הבניין.
באותו רגע ממש, וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן. העשן הזה לא הופיע סתם כך, אלא הגיע כדי להעביר מסר חשוב. בניגוד לענן רגיל שמסמל דברים טובים, העשן כאן מראה שה' כועס על המעשים הלא טובים של עם ישראל באותה תקופה. המראה המטלטל הזה מזכיר לנו שה' מצפה מאיתנו להתנהג בצורה טובה, וכשאנחנו בוחרים במעשים לא נכונים, זה ממש משפיע על העולם כולו.