אֶחָד מִן הַשְּׂרָפִים מתעופף (וַיָּעָף) לעבר הנביא המבועת כדי לטהר אותו ולהכינו לשליחותו. בידו הוא אוחז רִצְפָּה, שהיא גחלת אש לוחשת או אבן מלובנת, המסמלת את הדיבור האלוהי ואת הלהט שבו יידרש להוכיח את העם. המלאך לוקח את האש בְּמֶלְקַחַיִם של צבת, בין אם כדי להגן על עצמו מעוצמת הנבואה הצורבת ובין אם כדי לשמור על הנביא ממגע ידו הישירה. הגחלת נלקחה מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ הקדוש המשמש לכפרה, שכן מגע האש נועד להעניש את הנביא על שדיבר סרה בעם ישראל, אך בו זמנית גם למרק את חטאיו ולהכשירו לקבלת דבר ה'.
ישעיהו, פרק ו׳, פסוק ו׳
וַיָּ֣עׇף אֵלַ֗י אֶחָד֙ מִן־הַשְּׂרָפִ֔ים וּבְיָד֖וֹ רִצְפָּ֑ה בְּמֶ֨לְקַחַ֔יִם לָקַ֖ח מֵעַ֥ל הַמִּזְבֵּֽחַ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.