ישעיהו, פרק ו׳, פסוק ו׳

האם קרה לכם פעם שהרגשתם קצת מבוהלים לפני משימה גדולה וחשובה? זה בדיוק מה שהרגיש ישעיהו הנביא כשראה מראה שמימי ועצום. פתאום, כדי לעזור לו ולהכין אותו לשליחות שלו, קורה דבר מדהים. המילה וַיָּעָף מספרת לנו שאחד המלאכים ממש עף לעברו באוויר, ולא חלילה שהוא היה עייף. ביד של המלאך הייתה רִצְפָּה, שזו גחלת אש לוחשת וחמה. הגחלת הזו היא לא סתם אש, אלא היא מסמלת את הדיבור הקדוש והנבואה של ה׳ שעומדים להימסר כעת לישעיהו. המלאך החזיק את הגחלת בְּמֶלְקַחַיִם, כלומר בעזרת צבת. אפשר לשאול, למה מלאך שעשוי בעצמו מאש צריך כלי כדי להחזיק גחלת? התשובה היא שהדיבור של ה׳ כל כך נשגב ועוצמתי, שאפילו מלאך אש חייב להיזהר כשהוא נוגע בו. המלאך לא לקח את האש מסתם מקום, אלא מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ. המזבח הוא המקום המיוחד שבו מכפרים על טעויות. בעזרת המגע של הגחלת הטהורה והקדושה הזו, המלאך מנקה את ישעיהו, מכפר עליו, ומכין אותו להיות שליח טהור ומוכן לקבל את דבר ה׳.