ירמיהו, פרק א׳, פסוק ו׳

קרה לכם פעם שביקשו מכם לעשות תפקיד ממש חשוב וגדול, והרגשתם שאתם פשוט צעירים מדי בשבילו? כשירמיהו מקבל את התפקיד להיות נביא, התגובה הראשונה שלו היא פחד. הוא צועק אֲהָהּ, שזו קריאה של דאגה עמוקה וכאב. הוא מרגיש שהתפקיד גדול עליו, ואומר לה׳ לֹא יָדַעְתִּי דַבֵּר. הכוונה היא לא שהוא לא יכול לדבר בכלל, אלא שהוא לא יודע איך לנאום במילים יפות ומרשימות. הוא חושש לעמוד מול עם שלם ולהעיר להם על המעשים שלהם. הרי אפילו משה רבנו עשה את זה רק בסוף חייו, אחרי שעשה ניסים גדולים! ירמיהו מסביר את הקושי שלו ואומר כִּי נַעַר אָנֹכִי. הוא היה באותו זמן ממש ילד צעיר, בערך בן שתים עשרה או חמש עשרה. הוא פחד לגשת לאנשים מבוגרים וחשובים, ודאג שהם פשוט לא יקשיבו לילד קטן, יזלזלו בו ואפילו יכעסו עליו מאוד. אבל התשובה האמיתית לחששות האלה היא שזה בכלל לא משנה בן כמה השליח, כי כשה׳ הוא זה ששולח אותך, הוא נותן לך את כל הכוח שצריך.