קרה לכם פעם שראיתם מישהו עוזב משהו ממש טוב, ובוחר במקום זאת במשהו שאין בו שום היגיון? ה׳ מסביר לעם ישראל בדיוק למה הוא כל כך מאוכזב מהם, ומזהיר אותם מפני התוצאות של המעשים שלהם. כשה׳ אומר וְדִבַּרְתִּי מִשְׁפָּטַי, הכוונה היא שהוא יציג בפניהם את כל הטעויות שלהם ויעשה איתם משפט. העונש שלהם יהיה שמלכים מעמים אחרים יבואו לשלוט בהם, וכך מתוך הקושי הם יבינו את חומרת המעשים שלהם.
ה׳ מתאר איך העם הידרדר והחמיר את מצבו בשלושה שלבים. בהתחלה, הם פשוט עֲזָבוּנִי, כלומר נטשו את ה׳. אם הם היו עוזבים רק כדי לחיות בחופשיות בלי חוקים, אולי עוד היה אפשר למצוא להם טיפה של זכות. אבל הם לא עצרו שם. בשלב השני, הם החליטו להשתעבד לאלילים, והמילה וַיְקַטְּרוּ מסבירה שהם הקריבו קורבנות והעלו קטורת לאותם אלים שקריים. השלב השלישי והכי חמור היה כשהם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַעֲשֵׂי יְדֵיהֶם. הם לא עשו את זה כי יצא להם מזה משהו הגיוני, אלא הם פשוט בנו בעצמם פסלים ואז השתחוו להם, למרות שהם ידעו שזה רק חומר שהם בעצמם יצרו ואין בו שום כוח אמיתי.