עם כניסתו של ירמיהו לתפקידו כנביא, מוטלת עליו המשימה להוכיח את העם, לנבא להם את העתיד ולנסות להחזירם למוטב. לאור משימה קשה זו, ה' מבטיח לו הגנה מפני ההתנגדות העזה שצפויה לו [ביאור שטיינזלץ].
ההבטחה וְנִלְחֲמוּ אֵלֶיךָ מתפרשת בשני מישורים. המישור המרכזי הוא מאבק רוחני ומילולי. מתנגדיו של הנביא יתווכחו עמו, יאבקו בו וינסו לסתור ולהפריך את דברי נבואתו בטענה שאינם נכונים [רש"י, רד"ק, צאינה וראינה]. במישור הטקטי, נעשה כאן שימוש ייחודי במילת היחס אֵלֶיךָ. בדרך כלל פועל הקשור למלחמה מופיע עם מילות יחס כמו "ב", "עם" או "על". השימוש במילה זו מלמד על אופי המאבק: האויבים ינסו להתקרב אליו ולהילחם בו בעקיפין או מן הצד, תוך שימוש בתחבולות שונות כדי להכשיל אותו [מלבי"ם].
למרות כל אלו, מובטח לנביא כי וְלֹא־יוּכְלוּ לָךְ. כלומר, לא תהיה להם היכולת והכוח להתגבר עליו ולנצח אותו [מצודת דוד, מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. הסיבה לכך היא כִּי־אִתְּךָ אֲנִי נְאֻם־ה' לְהַצִּילֶךָ. ה' יעמוד לצידו ויציל אותו מידם, וכך מובטח לו שחרף מאבקם הקשה, הם לא יצליחו להמית אותו [רד"ק].