הנביא מגיב להקדשתו בזעקת כאב ומצוקה לנוכח גודל השליחות, המתבטאת בקריאה אֲהָהּ. הוא מסתייג מהתפקיד וטוען לֹא יָדַעְתִּי דַבֵּר, כלומר אינו חסר יכולת דיבור פיזית, אלא חסר את המיומנות הרטורית ואת המעמד הציבורי הנדרשים כדי להוכיח אומה שלמה. את חוסר המסוגלות הזה הוא תולה בכך שכִּי נַעַר אָנֹכִי, בהיותו ילד צעיר חסר ניסיון, או אדם במעמד נחות הכפוף לאחרים. בשל כך הוא חושש שמא יחסר לו האומץ לעמוד מול רמי מעלה, ושהעם יזלזל בו ואף יקום להורגו.
ירמיהו, פרק א׳, פסוק ו׳
וָאֹמַ֗ר אֲהָהּ֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה הִנֵּ֥ה לֹֽא־יָדַ֖עְתִּי דַּבֵּ֑ר כִּי־נַ֖עַר אָנֹֽכִי׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.