ירמיהו, פרק י׳, פסוק ג׳

דתם ומנהגיהם הקבועים של הגויים, אשר הם חֻקּוֹת הָעַמִּים, מבוססים על אמונה עיוורת ולכן הם הֶבֶל. אף שבעבר נוצרו הפסלים רק כדי לייצג את הכוכבים, עם הזמן טעו ההמונים לחשוב שלפסל עצמו יש כוח, בעוד שהכוח האמיתי להיטיב או להרע נמצא אך ורק בידי ה'. חוסר התוחלת שבעבודה זרה נחשף כאשר מבינים כִּי הפסל אינו אלא עֵץ מִיַּעַר, חומר גלם ארצי ורגיל שאדם כְּרָתוֹ. יתרה מכך, הפסל הוא רק מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ, תוצר של אומן ונגר בשר ודם שעיצב אותו בַּמַּעֲצָד, כלי עבודה פשוט לחיתוך עצים, ולכן חפץ דומם כזה לעולם לא יוכל לפעול או להשפיע.