האדם מוגבל ביכולתו לנווט את מסלול חייו, והשליטה האמיתית על כיוון הדרך נמצאת בידי ה'. יָדַעְתִּי ה' כִּי לֹא לָאָדָם דַּרְכּוֹ, שכן הבחירה השכלית של כיוון החיים אינה בשליטתו המלאה, בין אם כווידוי מוסרי על כך שהעם התהלך באופן שרירותי, ובין אם משום שהאדם חסר ידיעה או מוסט מדרכו בגלל יצרו. בנוסף לכך, לֹא לְאִישׁ הֹלֵךְ וְהָכִין אֶת צַעֲדוֹ, כלומר גם היכולת הפיזית להוציא את התכנון לפועל ולכוון את פסיעותיו המעשיות אינה נתונה בידיו. הכוונה אלוהית זו שולטת גם בהיסטוריה, שבה ה' מכוון החלטות של מלכים, כפי שהכריע את התלבטותו של נבוכדנצר והוביל אותו לירושלים, ומכאן שאיש אינו יכול להצליח בדרכו ללא רצון שמיים.
ירמיהו, פרק י׳, פסוק כ״ג
יָדַ֣עְתִּי יְהֹוָ֔ה כִּ֛י לֹ֥א לָאָדָ֖ם דַּרְכּ֑וֹ לֹֽא־לְאִ֣ישׁ הֹלֵ֔ךְ וְהָכִ֖ין אֶֽת־צַעֲדֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.