קרה לכם פעם שתכננתם תוכנית ממש מדויקת, אבל בסוף הדברים קרו לגמרי אחרת? לפעמים אנחנו בטוחים שאנחנו קובעים בדיוק לאן נלך ומה נעשה, אבל האמת היא שהשליטה האמיתית על כיוון הדרך שלנו נמצאת רק בידיים של ה׳.
כדי להסביר את זה, הפסוק מחלק את הפעולות שלנו לשני שלבים. המילה אדם מתארת אותנו כשאנחנו חושבים ומתכננים בשכל באיזו דרך לבחור. המילה איש מתארת את הגוף שלנו, שממש מבצע את הפעולה ומנסה לכוון את צעדו, כלומר את הפסיעות וההליכה המעשית. הנביא מגלה לנו שאנחנו לא באמת יכולים להצליח בדרך שלנו רק בזכות עצמנו. אנחנו לא שולטים לגמרי לא בבחירה של הדרך וגם לא ביכולת ללכת בה, כי ה׳ הוא זה שמשגיח עלינו ומכוון אותנו.
דוגמה טובה לזה אפשר לראות אצל מלך בבל. כשהוא יצא למלחמה והגיע לצומת דרכים, הוא התלבט לאיזה כיוון לפנות. הוא היה בטוח שהוא מקבל את ההחלטה לגמרי בעצמו, אבל בעצם ה׳ הוא זה שכיוון את המחשבה שלו והוביל אותו בדיוק לירושלים. מכאן אנחנו לומדים שאנחנו יכולים לנסות ולהכין את הצעדים שלנו, אבל בסופו של דבר משמיים מוליכים אותנו.