תהליך יצירת הפסל מדגיש את מלאכותיותו. מאחר שגוף הפסל עשוי מעץ פשוט, היוצרים נדרשים לצפות אותו כדי לשוות לו מראה מרשים.
בְּכֶסֶף וּבְזָהָב יְיַפֵּהוּ – הציפוי במתכות יקרות נועד לייפות את הפסל מבחוץ, כדי שייראה נאה בעיני הרואים ויעורר בהם רצון לעבוד אותו [רד"ק]. עם זאת, מדובר בנוי חיצוני בלבד המכסה על העץ, ואינו חלק ממהותו הפנימית [מלבי"ם].
בְּמַסְמְרוֹת וּבְמַקָּבוֹת יְחַזְּקוּם – כדי לשמור על החזות המרשימה, יש לקבע בכוח את טסי הכסף והזהב אל גוף העץ. פעולה זו נעשית באמצעות יתדות ומסמרים, ועל ידי הכאה במַקָּבוֹת – פטישים. הפטיש נקרא "מקבת" משום שקצהו האחד חד ונועד לנקוב חורים [מצודת ציון].
וְלוֹא יָפִיק – מטרת החיזוק היא למנוע את התפרקות הפסל או את נפילתו. הפרשנים מסכימים כי המילה יפיק מבטאת חולשה, כשלון או תזוזה, בדומה לביטוי המקראי "פיק ברכיים". הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהכוונה כאן היא למנוע מהציפוי היקר להתקלקל, להיפרד או לצאת ממסגרת העץ שעליה הוא מורכב. פירוש משלים הוא שהחיזוק נועד להבטיח שהפסל כולו לא יתערער ולא יזוז ממקומו [רד"ק, שטיינזלץ].