בשורות אימה מגיעות ממרחקים ומטילות חרדה בלב העם, כשהן מתארות איום צבאי ההולך ומתקרב. קול שמועה מבהילה הולך ומתפשט, מלווה ברעש גדול המבטא תנועה חזקה וזעזוע [מצודת ציון]. קולות אלו מבשרים כי נבוכדנצר מלך בבל יצא עם צבאו מארץ צפון [מצודת דוד].
הפרשנים מצביעים על פער דרמטי בין מה שיודע העם לבין מה שנגלה לנביא. בעוד שההמונים שומעים את השמועה על עצם יציאת הצבא הבבלי ממקומו אך אינם יודעים לאיזה כיוון יפנה [רד"ק], הנביא רואה בחזון את התמונה המלאה. הוא צופה כיצד מלך בבל עומד על אם הדרך ומשתמש בקסמים ובגורלות כדי להכריע האם לתקוף את בני עמון או את ירושלים. משהפיל את הגורל, הוא נפל על ירושלים [מלבי"ם]. מתוך כך, הנביא יודע בוודאות כי מטרת המסע היא לשום את ערי יהודה שממה.
כתוצאה מחורבן זה, ערי יהודה המיושבות עתידות להפוך למעון, כלומר למדור ולמקום מגורים של חיות בר [ביאור שטיינזלץ, מצודת ציון]. באשר לביטוי תנים, הגישה המרכזית בקרב הפרשנים היא שמדובר בחיות בר שדרכן לשכון באזורי חורבן ושממון [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ], אך יש המפרשים כי מדובר באופן ספציפי במין של נחש [מצודת ציון].