קרה לכם פעם שעשיתם טעות, וידעתם שמגיע לכם עונש, אבל בתוך הלב קיוויתם שההורים או המורים יתחשבו בכם ויתנו עונש שבאמת תוכלו לעמוד בו? בדיוק בתחושה הזו הנביא פונה אל ה׳ בקול אחד בשם כל עם ישראל. העם מבין שהוא חטא ומוכן לקבל את התיקון על מעשיו, אבל הוא מבקש: יַסְּרֵנִי יְהֹוָה אַךְ בְּמִשְׁפָּט. כלומר, העם מבקש שהעונש יהיה שקול ומתון. הם רוצים שזה יהיה עונש חינוכי שילמד אותם דרך ארץ ויעזור להם להשתפר, ולא סתם סבל, אלא משהו שהם באמת יצליחו לשאת.
בנוסף, הנביא מבקש אַל בְּאַפְּךָ. המילה אף מתארת כעס חזק שרואים כלפי חוץ. הבקשה היא שה׳ לא יעניש אותם מתוך זעם, ולא יפעל כמו מישהו שרק רוצה לנקום. הסיבה לבקשה הזו היא הפחד העמוק של העם: פֶּן תַּמְעִטֵנִי. הם חוששים שעונש מתוך כעס אדיר יהיה קשה מדי, ויגרום לעם ישראל ללכת ולהתמעט עד שחס וחלילה לא יישאר ממנו שום דבר. לכן הם מתחננים שהתיקון ייעשה במידה וברחמים, כדי שהם יוכלו להמשיך להתקיים ולצמוח.