הנביא דורש מהעם שִׁמְעוּ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עֲלֵיכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל כמענה ישיר לתלונותיהם על כך שהם נענשים כמו אומות העולם, למרות היותם נימולים. הוא קורא להם להקשיב לתשובתו של ה', המבהירה כי ההבדלה האמיתית מהגויים אינה מסתכמת בברית המילה, אלא דורשת הימנעות מוחלטת מעבודת האלילים שלהם. בעוד שאומות העולם מושפעות מגרמי השמיים וחוששות מהם, עם ישראל נתון להשגחתו הישירה של ה'. לפיכך, ישראל אינם כפופים לגורל הכוכבים, ואין להם כל סיבה לפחד מהם או לעבוד אותם כדי לרצותם.
ירמיהו, פרק י׳, פסוק א׳
שִׁמְע֣וּ אֶת־הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛ה עֲלֵיכֶ֖ם בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.