ה' מצווה על ירמיהו לבצע פעולה סמלית כדי לקבע את נבואתו ולהפוך אותה למוחלטת ובלתי הפיכה. עליו לקחת אֲבָנִים גְּדֹלוֹת ולהסתיר אותן, משמעות הפועל וּטְמַנְתָּם, על ידי עטיפתן בטיט או שקיעתן בתוך חומר בנייה עבה הנקרא בַּמֶּלֶט. מקום ההטמנה הוא בַּמַּלְבֵּן, אתר ייצור הלבנים או תבנית היציקה שלהן, הנמצא סמוך לכניסה למבנה אֲשֶׁר בְּפֶתַח בֵּית־פַּרְעֹה בְּתַחְפַּנְחֵס. מעשה זה חייב להתבצע באופן פומבי לְעֵינֵי אֲנָשִׁים יְהוּדִים, הלוא הם בני יהודה השוהים במקום.
ירמיהו, פרק מ״ג, פסוק ט׳
קַ֣ח בְּיָדְךָ֞ אֲבָנִ֣ים גְּדֹל֗וֹת וּטְמַנְתָּ֤ם בַּמֶּ֙לֶט֙ בַּמַּלְבֵּ֔ן אֲשֶׁ֛ר בְּפֶ֥תַח בֵּית־פַּרְעֹ֖ה בְּתַחְפַּנְחֵ֑ס לְעֵינֵ֖י אֲנָשִׁ֥ים יְהוּדִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.