איוב פונה אל ה' בתמיהה ושואל הֲטוֹב לְךָ, כלומר האם ראוי בעיניך ואיזו תועלת צומחת לך מכך כִּי תַעֲשֹׁק ותעשה עוול לצדיק. הוא מתפלא כיצד ייתכן שכִּי תִמְאַס יְגִיעַ כַּפֶּיךָ, שהרי האדם הוא יצירתו של ה', ומטבע הדברים אומן אוהב את מעשה ידיו ולא מתעלם ממנו או משאיר את נפשו כלואה בגוף מיוסר. הניגוד מתעצם כאשר במקביל לסבלו של הצדיק, ה' בוחר שוְעַל עֲצַת רְשָׁעִים הוֹפָעְתָּ, ומאיר פנים כדי לסייע לתוכניותיהם של הרשעים להצליח ולחיות בשלווה. לחלופין, ייתכן שאיוב תוהה מדוע ה' בחר להקשיב לעצתו של השטן לפגוע בו, או שמא הוא מואס בו משום שהוא רואה מחשבות כפירה נסתרות בליבו של איוב.
איוב, פרק י׳, פסוק ג׳
הֲט֤וֹב לְךָ֨ ׀ כִּֽי־תַעֲשֹׁ֗ק כִּֽי־תִ֭מְאַס יְגִ֣יעַ כַּפֶּ֑יךָ וְעַל־עֲצַ֖ת רְשָׁעִ֣ים הוֹפָֽעְתָּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.