רעי איוב יושבים יחד עמו לָאָרֶץ, ממש על הקרקע, כדי לבטא את חברותם העמוקה ולהשתתף בצערו. השהות המשותפת שלהם שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת לֵילוֹת משקפת מנהג אבלות קדום של נוכחות שקטה. הרעים שומרים על דממה מוחלטת וְאֵין־דֹּבֵר אֵלָיו דָּבָר, כִּי רָאוּ כִּי־גָדַל הַכְּאֵב מְאֹד והבינו שכל דיבור נוסף עלול רק להוסיף על המועקה. מאחר שטרם מצאו דרך מתאימה לנחמו, הם ממתינים בשקט עד שאיוב עצמו ישבור את השתיקה ויתחיל לדבר.
איוב, פרק ב׳, פסוק י״ג
וַיֵּשְׁב֤וּ אִתּוֹ֙ לָאָ֔רֶץ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים וְשִׁבְעַ֣ת לֵיל֑וֹת וְאֵין־דֹּבֵ֤ר אֵלָיו֙ דָּבָ֔ר כִּ֣י רָא֔וּ כִּי־גָדַ֥ל הַכְּאֵ֖ב מְאֹֽד׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.