אליהוא נכח לאורך הוויכוח אך נמנע מלהתערב, ושמר בליבו את טענותיו המוכנות המוגדרות בִּדְבָרִים. הוא חִכָּה והמתין עד שרעיו של איוב יסיימו לחלוטין לדבר ויוודא שלא נותר להם מה להוסיף. את זכות הקדימה בדיבור העניק להם מתוך כבוד לגילם, שכן זְקֵנִים הֵמָּה מִמֶּנּוּ לְיָמִים, אף שעלה עליהם בחכמתו. בהמתנה זו אֶת אִיּוֹב, ייתכן שאליהוא פשוט שהה בשתיקה לצידו. לחלופין, השימוש התחבירי החריג במילה אֶת מלמד שמעבר להמתנתו שלו, בשתיקתו הוא למעשה גרם לאיוב להמתין לתשובתו.
איוב, פרק ל״ב, פסוק ד׳
וֶאֱלִיה֗וּ חִכָּ֣ה אֶת־אִ֭יּוֹב בִּדְבָרִ֑ים כִּ֤י זְֽקֵנִים־הֵ֖מָּה מִמֶּ֣נּוּ לְיָמִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.