איוב, פרק ל״ב, פסוק ט׳

השגת חכמה והבנה אינן מובטחות לאדם רק בזכות ניסיונו, שקידתו על הלימוד או גילו המופלג. מילת השלילה לֹא חלה על שני חלקי הפסוק, ומלמדת כי לֹא־רַבִּים יֶחְכָּמוּ, משום שהחכמה אינה רק צבירת ידע אנושי של המונים אלא דורשת מדרגה רוחנית וקבלה מה'. כמו כן, לא מובטח כי וּזְקֵנִים יָבִינוּ מִשְׁפָּט, שכן למרות השנים הרבות שבהן יכלו להסיק מסקנות מתוך היגיון, משפט החכמה אינו תלוי בזקנה כלל. באמצעות קביעה זו מצדיק אליהוא הצעיר את התערבותו בוויכוח, ומבהיר כיצד ביכולתו להאיר את האמת נכונה גם מול רעיו המבוגרים והמנוסים של איוב.