איוב, פרק ל״ב, פסוק י״ג

אליהו מזהיר את רעי איוב לבל יתרצו את שתיקתם בטענה פֶּן־תֹּאמְרוּ מָצָאנוּ חׇכְמָה. ייתכן שהרעים סברו שתשובתם הניצחת היא שדווקא אֵל יִדְּפֶנּוּ, כלומר דוחה וכותש את איוב, ומכיוון שה' הוא לֹא־אִישׁ בשר ודם שעושה משפט מעוות, איוב בהכרח חטא. לחלופין, ייתכן שבחרו לשתוק מתוך מחשבה שרק ה' מסוגל לנצח את איוב. אליהו שולל טענות אלו ומבהיר כי הסתמכות כללית על צדקת ה' או שתיקה כנועה אינן מהוות מענה אמיתי למצוקתו של איוב. בנוסף, הוא מוכיח אותם על יחסם הנוקשה ומבהיר כי רק ה' רשאי לשפוט ולהרחיק אדם, ועל בני אדם להימנע מלשבור את לבו של הסובל.