איוב, פרק ל״ב, פסוק ה׳

שתיקתם המוחלטת של רעי איוב מהווה נקודת מפנה שבה מתנפצת התפיסה כי החכמה תלויה בהכרח בגיל. כאשר וַיַּרְא אֱלִיהוּא כִּי אֵין מַעֲנֶה בְּפִי שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים, והם נותרו ללא תשובה שתכריע את הוויכוח, נחשפים ההבדלים הדקים בין תפיסות עולמם שנראו עד כה כאחידות. בעקבות חוסר יכולתם להשיב וַיִּחַר אַפּוֹ, וכעסו מופנה כעת גם כלפי הרעים על כך שלא הצליחו להגן על עמדתם ונכנעו לחלוטין במקום לעמוד על דבריהם. מתוך כעס זה הוא חדל להמתין, ומרגיש שעליו להתערב בפועל בדיון.