תארו לעצמכם שעבדתם קשה על משימה חשובה, ובסוף היא הצליחה בצורה מושלמת. בטח הייתם שמחים מאוד, נכון? אבל אצל יונה קורה משהו מפתיע. אחרי שאנשי נינוה הקשיבו לאזהרה שלו, שינו את ההתנהגות שלהם, וה' החליט לסלוח להם ולא להרוס את העיר, יונה ממש לא שמח.
המילה וַיֵּרַע אומרת שליונה היה רע וקשה מאוד מכך שהנבואה שלו לא התקיימה והעיר ניצלה. המילים וַיִּחַר לוֹ מתארות שהוא הרגיש כעס רב וצער פנימי עמוק כל כך, עד שיש מפרשים שאומרים שהוא אפילו חלה ונפל למיטה מרוב עצב.
למה שיונה יגיב ככה להצלה של אנשים? הסיבה המרכזית היא שיונה דאג מאוד לעם שלו, עם ישראל. כאב לו לראות שאנשי נינוה מיהרו להקשיב לה' ולתקן את המעשים שלהם, בזמן שעם ישראל המשיך בהתנהגות לא טובה. בנוסף, יונה חשש מאוד שבעתיד אנשי נינוה יהפכו לאויבים ויפגעו בעם ישראל. הוא אהב את העם שלו כל כך, והמחשבה שהוא בעצמו עזר להציל את העיר שאולי תילחם בהם בעתיד, פשוט שברה את ליבו.