יונה, פרק ד׳, פסוק ב׳

Jonah 4:2Sefaria

וַיִּתְפַּלֵּ֨ל אֶל־יְהֹוָ֜ה וַיֹּאמַ֗ר אָנָּ֤ה יְהֹוָה֙ הֲלוֹא־זֶ֣ה דְבָרִ֗י עַד־הֱיוֹתִי֙ עַל־אַדְמָתִ֔י עַל־כֵּ֥ן קִדַּ֖מְתִּי לִבְרֹ֣חַ תַּרְשִׁ֑ישָׁה כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי כִּ֤י אַתָּה֙ אֵֽל־חַנּ֣וּן וְרַח֔וּם אֶ֤רֶךְ אַפַּ֙יִם֙ וְרַב־חֶ֔סֶד וְנִחָ֖ם עַל־הָרָעָֽה׃

יונה פונה לה' במילה אָנָּה, כלומר אנא, וטוען כי הֲלוֹא זֶה דְבָרִי, אלו בדיוק היו מחשבות ליבי בעוד שהייתי בארצי, עַד הֱיוֹתִי עַל אַדְמָתִי. בשל כך עַל כֵּן קִדַּמְתִּי לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה ומיהרתי להימלט בטרם תבוא אליי הנבואה שנית, שכן ידעתי שה' הוא אל רחום וְנִחָם, מתחרט, עַל הָרָעָה המתוכננת. יונה מסביר שחשש כי בעקבות מחילת ה' הוא ייתפס כשקרן, או שתשובת הגויים המהירה תבליט לרעה את עקשנות עם ישראל ותסכן אותם. בנוסף, הוא התנגד מראש לשליחות שבה מידת הרחמים המוחלטת מובילה לביטול הגזירה בקלות, אפילו ללא חזרה אמיתית בתשובה ועזיבת החטא.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק א׳
פסוק ג׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.