יהושע, פרק ג׳, פסוק ו׳

חשבתם פעם איך מרגיש עם שלם ששעות ספורות מפרידות בינו לבין הכניסה לארץ המובטחת? בדיוק ביום המיוחד הזה, בעשרה בחודש ניסן, יהושע משנה את כל הכללים שהיו נהוגים במדבר. הוא פונה אל הכהנים ואומר להם שְׂאוּ את ארון הברית. אולי תופתעו לשמוע, אבל בכל שנות הנדודים מי שסחב את הארון היו בכלל הלוויים. אז למה התפקיד עבר פתאום לכהנים? הסיבה היא שהנס הגדול של בקיעת הירדן קורה בזכות מידת החסד של ה׳ ובזכות אברהם אבינו שהיה איש של חסד. מכיוון שגם הכהנים מייצגים את החסד, הם אלו שמתאימים עכשיו לשאת את הארון ולהעביר את הטוב הזה אל העם. בנוסף, יהושע אומר להם וְעִבְרוּ לִפְנֵי הָעָם. עד עכשיו ארון הברית נסע תמיד בתוך המחנה, אבל כעת הוא עובר ממש להתחלה כדי להוביל את כולם. יהושע עשה זאת מסיבה חשובה, הוא ראה שהעם נותן לו המון כבוד, והוא רצה להזכיר לכולם שהכבוד שייך אך ורק לה׳. כשהארון מוביל את המחנה, כולם מבינים שהנסים העצומים שעומדים לקרות מגיעים מה׳, והם קורים בזכות העם כולו שהתכונן וקידש את עצמו, ולא רק בזכות המנהיג שלהם.