תארו לעצמכם שאתם עומדים מול נהר גדול וצריכים לחצות אותו אל ארץ חדשה, מקום שמעולם לא הייתם בו. איך תדעו לאן ללכת? כדי לעזור לעם ישראל לעבור את נהר הירדן בשלום, הם מקבלים הנחיות ברורות איך ללכת אחרי ארון הברית שמוביל את הדרך. ההוראה הראשונה היא אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵינָיו, כלומר צריך לשמור על מרחק גדול מהארון. ההרחקה הזו נועדה קודם כל כדי לשמור על כבודו של ה'. אולי תופתעו לגלות שהמילה וּבֵנָיו כתובה בלשון רבים ולא ביחיד, והסיבה לכך היא שבאותו זמן צעדו שם שני ארונות יחד: ארון הברית שבו לוחות הברית, וארון נוסף שבו נשאו את עצמותיו של יוסף.
המרחק שהעם התבקש לשמור הוא כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה, שזה בערך אלף מטרים. המילה בַּמִּדָּה מראה שזו לא הייתה סתם הערכה, אלא מידה מדויקת ומוכרת. למה בעצם צריך מרחק כל כך גדול? התשובה היא לְמַעַן אֲשֶׁר תֵּדְעוּ אֶת הַדֶּרֶךְ. אם כולם היו מצטופפים קרוב לארון, רק האנשים בשורות הראשונות היו מצליחים לראות אותו. המרחק מאפשר לכל המחנה העצום לראות את הארון, ללכת אחריו בצורה מסודרת, וגם לראות את הנס הגדול של בקיעת המים שמתרחש ממש מולם.
בנוסף, נאמר לעם כִּי לֹא עֲבַרְתֶּם בַּדֶּרֶךְ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם, כלומר מעולם לא צעדתם בדרך הזו, לא אתמול ולא שלשום. בגלל שזו דרך חדשה לגמרי שיש בה אזורי מים עמוקים, הארון חייב לעבור ראשון כדי לסמן נתיב בטוח ולדאוג שאף אחד לא ילך לאיבוד.