לקראת חציית נהר הירדן, ניתן ציווי לבחור נציגות מיוחדת מתוך העם. בחירה זו נועדה להכין מראש קבוצת אנשים מובחרת לקראת האירוע הניסי שעתיד להתרחש סביב ארון הברית.
הפרשנים מציגים שתי מגמות משלימות באשר לתפקידם של אנשים אלו בשלב זה. הגישה הראשונה מדגישה את ההכנה לקראת העתיד. הציווי קְחוּ לָכֶם נועד להכין את האנשים ולהעמידם בהיכון, אף על פי שעדיין לא נאמר להם מה בדיוק עליהם לעשות. רק לאחר שהעם כולו יעבור את הירדן, יוטל עליהם התפקיד המעשי של הרמת האבנים מתוך הנהר [רש"י, רד"ק, ביאור שטיינזלץ].
גישה נוספת מתמקדת בתפקידם כעדים ונציגים בזמן חציית הירדן עצמה. מכיוון שהנס עתיד להתרחש באמצעות ארון הברית, האנשים הללו יעמדו קרוב לארון ויראו מקרוב כיצד מי הירדן נכרתים מיד עם הנחת כפות רגלי הכהנים במים. בחירת אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט נועדה להבטיח שכל נציג, שהוא מנשיאי השבט, יעמוד שם במקום שבטו כולו, וכך נוכחותו תיחשב כאילו השבט כולו עומד במקום וחוזה בנס [מצודת דוד, מלבי"ם].
מבחינה לשונית, הפסוק משתמש בביטוי שְׁנֵי עָשָׂר ולא בצורה השכיחה יותר "שנים עשר" שמופיעה בהמשך הסיפור. כמו כן, המילה לַשָּׁבֶט נכתבת כאן באות למ"ד, בשונה מהתיאור בפרשה העוקבת שבו נכתב "משבט" באות מֵי"ם [מנחת שי].