מעבר ההנהגה ממשה ליהושע דורש אישור פומבי ואלוהי. ה' מבטיח ליהושע כי אירוע פלאי ורחב היקף עתיד לבסס את סמכותו ומעמדו הנבואי לעיני העם כולו, תוך יצירת הקבלה ישירה לניסים המכוננים של קודמו בתפקיד.
ההבטחה אָחֵל משמעה התחלה [מצודת ציון], והמילים אֲשֶׁר יֵדְעוּן מכוונות לכך שהעם יכיר במעלתו באמצעות הנפלאות שייעשו על ידו [מצודת דוד]. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא כי מטרתו העיקרית של הנס המתקרב אינה רק מעשית, אלא נועדה בראש ובראשונה לרומם את שמו של יהושע ולהוכיח כי הוא נביא אמת [ביאור שטיינזלץ, צאינה וראינה]. הרי נהר הירדן אינו גדול כל כך עד שלא ניתן לחצות אותו בדרך הטבע, וכבר בעבר חצו אותו יעקב והמרגלים ללא התערבות על־טבעית. מכאן שהנס נוצר במיוחד כדי להפגין את זכותו הגדולה של המנהיג החדש [מלבי"ם].
ההשוואה בפסוק, כִּי כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ, יוצרת קשר ישיר בין בקיעת ים סוף על ידי משה לבין בקיעת הירדן על ידי יהושע [רד"ק]. רושם ניסיו של משה עדיין היה חקוק בתודעת העם גם בחלוף ארבעים שנה, ושחזור של מופת בסדר גודל כזה נועד להעניק ליהושע תוקף זהה [ביאור שטיינזלץ]. מתוך דברי ה' הבין יהושע מיד את אופיו של הנס שעתיד להתרחש. הוא הסיק שההבטחה להגדלת שמו, בדומה למשה, מחייבת את כריתת מי הירדן, שכן חצייה פשוטה בתוך המים לא הייתה נחשבת לגדולה מיוחדת. בנוסף, מי הירדן עתידים לסגת לאחור עוד בטרם יתקרב העם, וזאת אך ורק מפני ארון הברית ונוכחותו של יהושע [מלבי"ם, אברבנאל].
מול הפירוש המקובל המתמקד בבקיעת המים, ישנה גישה המצביעה על נס מסוג אחר לחלוטין. לפי גישה זו, מכיוון שיהושע הקטין את עצמו ונתן את הכבוד לארון הברית ולעם, ה' גמל לו בנס של צמצום המרחב. יהושע הקהיל את כל עם ישראל אל השטח הצר שבין בדי ארון הברית, ממש כפי שמשה הקהיל את העם אל מול הסלע בשעתו. נס זה אפשר לכל העם כולו לראות את האירוע כאחד, וזהו פשר ההגדלה שנעשתה לו [אלשיך].
מעבר להעצמת דמותו של יהושע, לנס היו מטרות נוספות: להטיל פחד בלב העמים יושבי הארץ, לאפשר מעבר בטוח ונוח לנשים, לטף ולצאן, ולשמש כאות מובהק לכך שישראל עתידים לרשת את הארץ [אברבנאל].