חציית נהר הירדן מהווה צעד אל עבר מציאות חדשה ולא נודעת עבור עם ישראל. כדי לנווט את המעבר הלא מוכר, ניתנות לעם הנחיות מדויקות באשר למרחק הפיזי והרוחני שעליהם לשמור מארון הברית המוביל את הדרך.
הציווי אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵינָיו קובע גבול ברור בין העם לארון. הרחקה זו נובעת בראש ובראשונה מתוך חובה לשמור על כבודו של ה', שכן קרבת יתר לארון נחשבת לבלתי ראויה ואף עלולה להיות מסוכנת [רש"י, ביאור שטיינזלץ]. המילה וּבֵנָיו נכתבה בצורת רבים, למרות שהיא מתייחסת לארון אחד. הפרשנים מסבירים זאת על בסיס מסורת מדרשית לפיה שני ארונות צעדו יחד: ארון השכינה שבו הלוחות, וארון נוסף שבו נשאו את עצמותיו של יוסף [רש"י, רד"ק, אברבנאל].
המרחק הנדרש מוגדר ככְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה (שיעור של כאלף מטרים). קיימת מחלוקת באשר למשמעות האות כ' במילה "כאלפים". בעוד שיש הרואים בה ציון של מרחק משוער בקירוב [אברבנאל], הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר במידה מדויקת ומצומצמת לחלוטין. ההוכחה לכך היא התוספת של המילה בַּמִּדָּה, המנוקדת בפתח המעיד על ה"א הידיעה, כלומר מידה מדויקת ומוכרת היטב לעם עוד ממלאכת המשכן [מצודת דוד, רד"ק, מנחת שי].
הפרשנים מציגים מספר טעמים למרחק הספציפי שנקבע. ברמה המעשית, המרחק נועד לְמַעַן אֲשֶׁר תֵּדְעוּ אֶת הַדֶּרֶךְ. אילו היה העם קרוב מדי לארון, רק השורות הראשונות היו מסוגלות לראות אותו. המרחק מאפשר לכלל המחנה לראות את הארון מרחוק, ללכת אחריו בדרך ישרה ולא להיכנס לערבוביה [רד"ק, מלבי"ם]. בנוסף, ההשקפה מרחוק מאפשרת לעם להבחין בתוואי השטח וכך לראות ולהבין את גודל הנס שמתרחש מולם [אברבנאל]. טעם נוסף קושר את המידה של אלפיים אמה לעתיד לבוא. יהושע ידע שהעם עתיד להטיל מצור על העיר יריחו גם בשבת, ולכן קבע מראש מרחק של אלפיים אמה – שהוא תחום שבת – כדי שהעם יהיה רשאי ללכת ולהתפלל לפני הארון ביום המנוחה [רש"י, רד"ק, אברבנאל].
הפסוק נחתם בנימוק כִּי לֹא עֲבַרְתֶּם בַּדֶּרֶךְ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם, כלומר, מעולם לא הלכתם בדרך הזו, מאתמול או מהיום שלפניו [מצודת ציון]. בניגוד לימי משה, אז נסע הארון דרך של שלושה ימים לפני המחנה כדי להחריד את האויבים ולתור מנוחה, כעת תפקידו של הארון הוא אך ורק להורות את הדרך [מלבי"ם]. מכיוון שמדובר בדרך חדשה לחלוטין, הכוללת חציית נהר שבו ישנם אזורים עמוקים ומסוכנים, הארון חייב לעבור ראשון כדי לסמן נתיב בטוח לבקיעת המים, ולמנוע מהעם לשוטט בחוסר אונים [רד"ק, אברבנאל, ביאור שטיינזלץ].