חשבתם פעם איך זה מרגיש לעמוד מול נהר שוצף וגועש ולדעת שאתם צריכים לחצות אותו? הכהנים שנושאים את ארון הברית מגיעים אל נהר הירדן בדיוק בחודש ניסן, שהוא זמן הקציר. הכתוב מספר לנו שוְהַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו כֹּל יְמֵי קָצִיר. המילה גְּדוֹתָיו מתארת את השפות הגבוהות של הנהר. בתקופה הזו של השנה, אחרי החורף, השלגים שבהרים מפשירים וממלאים את הנהר במים רבים כל כך, עד שהוא נשפך החוצה מעבר לגבולות הרגילים שלו. הנהר נמצא בשיא הכוח והזרימה שלו, וזה בדיוק מה שהופך את הנס לגדול כל כך.
הכהנים מתקרבים, והם אפילו לא צריכים להיכנס אל תוך ערוץ הנהר העמוק. ברגע שהם מגיעים אל המים שהתפשטו החוצה, ורגליהם טובלות בִּקְצֵה הַמָּיִם, ה' עושה נס מיידי. תכף ומיד המים שזורמים מלמעלה עוצרים ועומדים כמו קיר גבוה הרחק משם, באזור של עיר שנקראת אדם. באותו הזמן, המים שזורמים למטה לכיוון ים המלח מתייבשים ונעלמים לגמרי. פתאום, הנהר הסוער הופך למקום חרב ויבש, וכל העם יכול לחצות אותו בבטחה ובשלום ממש מול העיר יריחו.