ויקרא, פרק י׳, פסוק י״א

תפקידם החינוכי של הכהנים באומה הוא וּלְהוֹרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כיצד להבדיל בין קודש לחול ובין טמא לטהור. משימה זו דורשת צלילות דעת, ולכן חל איסור הלכתי חמור להורות הלכה למעשה תחת השפעת יין, גם במקרים שבהם הפסיקה מחמירה ואין חשש לטעות. בניגוד לכהן העובד במקדש בשכרות שחייב מיתה בידי שמים, חכם המורה בשכרות עובר על אזהרה בלבד, ואף מותר לו להמשיך בלימוד עיוני שאינו מוביל לפסיקה. הציווי ללמד אֵת כָּל הַחֻקִּים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֲלֵיהֶם בְּיַד מֹשֶׁה מקיף את כל חלקי התורה שבכתב ושבעל פה, החל מכללי המדרש והפלפול ועד להלכות הפסוקות. מעבר לתועלת הציבורית, העיסוק השכלי בהוראת התורה נועד לשמח את נפשו של אהרן ולסייע לו להשכיח את יגונו העמוק על מות בניו.