קרה לכם פעם שהייתם צריכים לקבל החלטה ממש חשובה, אבל הייתם עייפים או מוסחים ולא הצלחתם לחשוב בבהירות? התפקיד להנהיג את העם ולהסביר להם איך להתנהג דורש מחשבה צלולה לגמרי. אחרי שה' ציווה על הכהנים לא לשתות יין לפני שהם עובדים במשכן, הוא מוסיף כלל חשוב מאוד שקשור לכל מי שמלמד תורה. הכלל אומר שאסור לכהן או לחכם לשתות יין ואז לפסוק הלכה, כלומר להגיד לאנשים מה מותר ומה אסור לעשות. המילה וּלְהוֹרֹת פירושה ממש התפקיד הזה של פסיקת הלכה.
זה לא סתם רעיון טוב כדי למנוע טעויות, אלא ציווי מוחלט מה'. אפילו אם החכם שתה יין, פסק הלכה ולא קרה שום נזק או טעות, הוא עדיין עבר על הציווי. האם זה אומר שאסור בכלל ללמוד תורה אחרי ששותים קצת יין? הכלל הוא כזה: מותר לאדם ללמוד, אבל אסור לו לקבל החלטות מעשיות עבור אחרים. עם זאת, אם מדובר ברב גדול מאוד שהתלמידים שלו מיד עושים כל מה שהוא אומר, אסור לו אפילו ללמד אותם אחרי שהוא שתה יין, כדי שלא יחשבו שמה שהוא אומר זה פסק הלכה.
יש כאן גם נקודה מיוחדת ומרגשת. הלימוד העמוק של התורה והעברתה לתלמידים שמקשיבים, מביאים המון שמחה ללב ולנפש. ה' נתן את התפקיד הזה לאהרן הכהן גם כדי לשמח אותו ולעזור לו להשכיח את הצער והיגון הגדול שלו על מות בניו. למרות שזה איסור חמור להורות הלכה אחרי שתיית יין, העונש החמור ביותר בידי שמיים שייך רק לכהנים שעובדים במשכן עצמו כשהם שתויי יין, ולא למי שמלמד. בסוף, המילים אֶת כָּל הַחֻקִּים, יחד עם המילים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' והמילים בְּיַד מֹשֶׁה, באות לאגד וללמד אותנו שהאיסור הזה קשור לכל החלקים של התורה. זה כולל את התורה שבכתב, את התורה שבעל פה, ואת כל הכללים וההלכות שה' מסר לנו.