תארו לעצמכם שאתם רוצים לעשות משהו טוב מכל הלב, אבל בגלל שלא פעלתם בדיוק לפי ההוראות, קורה משהו הפוך לגמרי. זה בערך מה שקרה לנדב ואביהוא, בניו של אהרן. הם אהבו את ה' מאוד ורצו להתקרב אליו מתוך התלהבות ושמחה גדולה. מרוב רצון טוב, הם החליטו להביא אש משלהם אל תוך המשכן, למרות שה' לא ציווה אותם לעשות זאת והם לא התייעצו עם משה לפני כן.
להיות קרוב אל ה' זה דבר מדהים, אבל זה גם דורש זהירות עצומה. בדיוק כמו שמי שנכנס לארמון של מלך חייב להתנהג בדיוק לפי הכללים, כך הקרבה לה' דורשת דיוק מוחלט. ברגע שהם הכניסו את האש שלהם, וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה'. אש מיוחדת יצאה מתוך המקום המקודש ביותר, קודש הקודשים. התורה מספרת על האש הזו שוַתֹּאכַל אוֹתָם, אבל לא מדובר בשריפה רגילה. זו הייתה אש שמימית שפגעה בהם בבת אחת ולקחה את נשמתם, בזמן שהגוף שלהם והבגדים שלבשו נשארו שלמים לגמרי.
הפסוק מסתיים במילים וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה', כדי להדגיש שהם נפטרו ממש שם, בתוך המקום הקדוש. האירוע העצוב הזה נועד ללמד את כל העם עד כמה המשכן הוא מקום קדוש, ולהראות שככל שאדם קרוב יותר לה', כך הוא צריך להקפיד יותר על כל פרט ופרט ולעשות בדיוק את מה שה' מבקש.