קרה לכם פעם שהייתם צריכים להמשיך בתפקיד חשוב ומשמח, למרות שבלב הרגשתם עצב עמוק? זה בדיוק מה שקרה לאהרן הכהן ולבניו. ביום הכי שמח של חנוכת המשכן, קרה אסון ושני בניו הגדולים של אהרן נפטרו. משה ניגש אל אהרן ומבקש ממנו בקשה מיוחדת. הוא פונה קודם כל לאהרן ורק אחר כך לבניו, כי אהרן הוא הגדול והמכובד ביותר, ותמיד מתחילים לכבד את האדם הגדול.
משה מבקש מהם להמשיך בתפקידם ולא להתאבל כמו כולם, כדי לא לפגוע בשמחה הגדולה של המשכן, וכיוון שהם מייצגים את כל עם ישראל לפני ה'. הוא אומר להם רָאשֵׁיכֶם אַל תִּפְרָעוּ, כלומר, אל תגדלו שיער פראי ואל תפסיקו להסתפר. בנוסף הוא מצווה וּבִגְדֵיכֶם לֹא תִפְרֹמוּ, שזה אומר לא לקרוע את התפרים של הבגד, כמו שאנשים אבלים נוהגים לעשות. משה מזהיר אותם שאם הם יעבדו במשכן בזמן שהם מתאבלים הם ייענשו, וְלֹא תָמֻתוּ. מכיוון שהכהנים הם השליחים של כולם, טעות שלהם תשפיע על העם כולו, וְעַל כָּל הָעֵדָה יִקְצֹף.
אבל אם למשפחה אסור לבכות, מי כן יבכה? משה אומר להם וַאֲחֵיכֶם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה. כל עם ישראל יתאבל במקומם. כשאנשים צדיקים וחשובים מסתלקים מן העולם, זה חיסרון של העם כולו וכולם מרגישים קרובים אליהם. המילים אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף ה' מלמדות אותנו שזו לא הייתה פגיעה רגילה, אלא אש מיוחדת ושמימית מאת ה'.