תארו לעצמכם אש מיוחדת שפוגעת במשהו, אבל לא שורפת אותו בכלל. לאחר פטירתם העצובה של נדב ואביהוא, היה צריך לפנות אותם מתוך המשכן בזהירות רבה, כדי לשמור על קדושת המקום וגם על כבודם. התורה מספרת שמישאל ואלצפן נשאו אותם בְּכֻתֳּנֹתָם. הכוונה היא לבגדי הכהונה המיוחדים של נדב ואביהוא עצמם.
איך זה הגיוני שהבגדים נשארו שלמים למרות האש? מתברר שהאש של ה׳ הייתה נס מיוחד, ממש כמו ברק. היא לקחה רק את הנשמה שלהם, אבל הגוף והבגדים נשארו שלמים לגמרי. הבגדים היו כל כך שלמים וחזקים, עד שמישאל ואלצפן יכלו לאחוז בהם כדי להרים ולהוציא אותם החוצה. הנס הזה מלמד אותנו שה׳ שומר על כבודם של צדיקים גם לאחר פטירתם, ולא נותן שיקרה להם דבר מבזה.
התורה גם מדגישה שהם נשאו אותם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. מישאל ואלצפן יכלו להוציא אותם רק אל מחוץ לאזור הקדוש ולתת לאנשים אחרים להמשיך, אבל הם בחרו לשאת אותם בעצמם עד מחוץ למחנה כולו. הם עשו זאת מתוך כבוד עצום, וכדי לקיים את בקשתו של משה בצורה המושלמת והמלאה ביותר.