תחשבו על תפקיד שדורש המון אחריות וריכוז. מה היה קורה אם מי שעושה אותו היה מגיע מבולבל ולא מרוכז? אהרן הכהן והבנים שלו היו עצובים מאוד אחרי האסון שקרה לנדב ואביהוא. בדיוק אז, ה' פונה אליהם ומבקש מהם משהו חשוב. הוא מסביר להם שכדי להיות כהנים במשכן, הם חייבים להיות עם ראש צלול לחלוטין. לכן, אסור להם לשתות יין לפני שהם נכנסים לעבוד.
ה' מסביר שהם צריכים להיות ערניים וּלְהַבְדִּיל, כלומר להיות מסוגלים לעשות הפרדה ברורה. כהן חייב להיות מרוכז כדי לשים לב להבדל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל. הוא צריך לדעת במדויק איזה חפץ, מקום או זמן שייכים לקדושה של המשכן, ואיזה שייכים לחול, לחיי היומיום הרגילים. בנוסף, הכהן חייב להבחין וּבֵין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר. התפקיד שלו דורש ממנו להסתכל היטב ולהחליט מי טהור ויכול להיכנס לעבודת המשכן, ולבדוק בעיניים חדות מקרים של מחלות שונות. אם הכהן יהיה מבולבל אפילו קצת בגלל היין, הוא עלול לטעות בהחלטות החשובות האלה.
יש כאן גם מסר מיוחד ללב. ה' ידע שהכהנים נמצאים בצער עמוק. לפעמים אנשים עצובים חושבים שיין יעזור להם לשכוח את הכאב. אבל ה' נתן להם דרך אחרת וטובה יותר להתנחם. כשאדם לומד תורה, מתרכז בבהירות ומצליח לפתור שאלות קשות ולהבין מה נכון ומה לא, זה ממלא את הלב שלו בשמחה פנימית אמיתית ועמוקה.