ביום חנוכת המשכן פעלו בְנֵי אַהֲרֹן מתוך גאווה ועצמאות יתרה ללא התייעצות עם מנהיגי העם, או לחלופין מתוך התלהבות רוחנית ואהבת ה' עצומה שגרמה להם לרצות להידבק בו. הכתוב מדגיש כי כל אחד מהם פעל לבדו ולקח אִישׁ מַחְתָּתוֹ, כלי פרטי לאיסוף גחלים, במקום להשתמש בכלי המקדש הציבוריים. הם הקריבו אֵשׁ זָרָה, בין אם הייתה זו אש רגילה שהובאה מבחוץ במקום להמתין לאש שמימית, ובין אם היה זה קורבן נדבה שהוקרב ביום שיועד לעבודתם של משה ואהרן בלבד. מעשה זה, שנעשה מדעתם האישית או בניגוד לאיסור מפורש, מתואר כדבר אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם, וממחיש כי עבודת ה' דורשת משמעת מוחלטת וביטול הרצון האישי.
ויקרא, פרק י׳, פסוק א׳
פרשת שמיני
וַיִּקְח֣וּ בְנֵֽי־אַ֠הֲרֹ֠ן נָדָ֨ב וַאֲבִיה֜וּא אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וַיִּתְּנ֤וּ בָהֵן֙ אֵ֔שׁ וַיָּשִׂ֥ימוּ עָלֶ֖יהָ קְטֹ֑רֶת וַיַּקְרִ֜יבוּ לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ אֵ֣שׁ זָרָ֔ה אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א צִוָּ֖ה אֹתָֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.