תארו לעצמכם שאתם הכהן הגדול ביום הכיפורים. אתם מתכוננים לרגע הכי מרגש וחשוב בשנה: הכניסה אל קודש הקודשים, המקום הקדוש ביותר בבית המקדש. כדי להיכנס לשם בשלום, הכהן צריך להכין קטורת שתעלה עשן. בהתחלה הוא לוקח מלא המחתה, שזו מעין כף מיוחדת שבעזרתה מעבירים גחלים, וביום הכיפורים הכהן מכניס אותה ממש לתוך קודש הקודשים. הוא שם בתוכה גחלי אש, אבל לא סתם אש, אלא גחלים לוחשות ובוערות שאין להן להבה גלויה, כדי שלא יוציאו עשן משלהן. את הגחלים הוא לוקח מעל המזבח מלפני ה', כלומר מהמזבח הגדול שנמצא בחוץ, בדיוק מהצד המערבי שלו, כי זה הצד שמכוון ופונה אל קודש הקודשים.
לאחר מכן הכהן לוקח קטורת ומלא חפניו, הוא ממלא את שתי כפות הידיים שלו צמודות יחד, כך שהכמות מתאימה בדיוק לגודל הידיים שלו. הקטורת הזו היא קטרת סמים דקה, קטורת שעשויה מתבלינים מיוחדים שביום לפני יום הכיפורים כתשו ופוררו אותה שוב ושוב, עד שנהייתה ממש דקה מן הדקה. מכיוון שהידיים שלו מלאות, הוא מעביר את הקטורת לתוך כף קטנה, מחזיק את מחתת הגחלים ביד ימין ואת כף הקטורת ביד שמאל, והביא מבית לפרכת. הכהן נכנס פנימה אל מעבר לפרוכת, ורק כשהוא כבר בתוך קודש הקודשים הוא שופך את הקטורת על הגחלים. מיד עולה ענן עשן סמיך שממלא את החדר, והענן הזה שומר ומגן על הכהן כשהוא נמצא כל כך קרוב לנוכחות של ה'.