קרה לכם פעם שהייתם צריכים להיכנס למקום חשוב ומיוחד מאוד, כמו הארמון של המלך? ברור שאי אפשר סתם ככה לפתוח את הדלת ולהיכנס. כאשר הכהן הגדול נכנס אל קודש הקודשים, המקום הכי קדוש במשכן, זהו הרגע הכי חשוב בשנה. לכן, הוא חייב להתכונן לכך בקפידה.
התורה מסבירה לנו בדיוק איך עושים את זה וכותבת בְּזֹאת. המילה הזו מלמדת אותנו שהכהן לא יכול להיכנס פנימה בידיים ריקות, אלא עליו להביא מתנה לה' ולעשות הכל לפי סדר מדויק מאוד. אבל יש כאן גם סוד: הכהן לוקח איתו משהו בלתי נראה. הוא נכנס כשהוא עטוף במעשים הטובים של עם ישראל, כמו שמירת שבת ולימוד תורה, ששומרים עליו. למרות שכתוב יָבֹא אַהֲרֹן, הכללים האלו לא ניתנו רק לאהרון הכהן בעצמו, אלא לכל הכוהנים הגדולים שיבואו אחריו לאורך הדורות. הכהן הגדול לא נכנס רק בשביל עצמו, אלא הוא השליח של כל עם ישראל. הוא נכנס אֶל הַקֹּדֶשׁ, שהוא קודש הקודשים הפנימי.
כדי להיכנס, הכהן צריך להביא קורבנות שקנה בכסף שלו: בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה. כמובן שהוא לא מכניס את הבהמות החיות אל תוך החדר הקדוש, אלא רק את הדם שלהן. למה נבחרו דווקא החיות האלה? כי הן מזכירות לה' את האבות שלנו. הפר מזכיר את אברהם אבינו שרץ להביא בקר לאורחים שלו, והאיל מזכיר את יצחק אבינו. הקורבנות האלו גם מזכירים לכהן הגדול להיות עניו, לבקש סליחה על הטעויות שלו, ולזכור שהוא צריך להיות מנהיג טוב לעם. בגלל שהוא מגיע בכזו ענווה, הוא פושט את בגדי הזהב המפוארים שלו, ולובש רק בגדים לבנים ופשוטים שעשויים מפשתן, שמראים שהוא טהור לגמרי ולא מחפש לעצמו כבוד.