בשיאו של סדר העבודה ביום הכיפורים, הכהן הגדול מתכונן לרגע המרכזי והמתוח ביותר: הכניסה אל קודש הקודשים. פסוק זה קוטע את רצף עבודת הדם של הקורבנות, כדי לתאר את הכנת הקטורת, שהיא תנאי הכרחי לכניסתו הבטוחה של הכהן אל מעבר לפרוכת, שם תתגלה השכינה.
ולקח מלא המחתה
המחתה היא מעין כף המשמשת לחתיית גחלים ולהעברתן ממקום למקום. בשונה משאר ימות השנה, שבהם הכהן היה מעביר את הגחלים ממחתה ל"מקטרת", ביום הכיפורים הוא היה מכניס את המחתה עצמה אל קודש הקודשים [מלבי"ם].
גחלי אש
הפרשנים מסכימים כי על הכהן לקחת דווקא גחלים לוחשות ובוערות, ולא גחלים עוממות שכמעט כבו, או לחלופין אש של להבה גלויה. הסיבה לכך היא שהגחלים צריכות לבעור בעצמן מבלי להעלות עשן משלהן, כדי שהעשן היחיד שיעלה בקודש הקודשים יהיה עשנה הטהור של הקטורת [רלב"ג].
מעל המזבח מלפני ה'
צירוף מילים זה עורר דיון נרחב בקרב המפרשים: מאיזה מזבח נלקחות הגחלים? הגישה המרכזית [רש"י, מזרחי, חזקוני, גור אריה] היא שמדובר במזבח העולה החיצון שבעזרה, ולא במזבח הזהב הפנימי. המילים "מלפני ה'" מצביעות על כך שרק חלקו של המזבח נמצא מול פתח ההיכל, וזהו הצד המערבי שלו, בעוד שמזבח הזהב הפנימי נמצא כולו "לפני ה'". לקיחת הגחלים מהצד המערבי של המזבח החיצון אינה מקרית; זהו הצד הפונה אל קודש הקודשים, ולכן ראוי שהאש שתיכנס אל המקום הפנימי ביותר תילקח מהנקודה הפנימית והמערבית ביותר של המזבח החיצון [רלב"ג].
ומלא חפניו
הכהן הגדול לוקח את הקטורת בשתי ידיו הצמודות יחד. המידה אינה קבועה מראש, אלא נמדדת בדיוק לפי גודל ידיו של הכהן המכהן באותה עת, מבלי להחסיר או להותיר [תורה תמימה, מלבי"ם].
קטרת סמים דקה
המילה "סמים" באה להדגיש שזו חייבת להיות קטורת המורכבת מכל אחד עשר הסממנים הידועים, ושהיא ממומנת מכספי הציבור ולא מקטורת של אדם יחיד [תורה תמימה]. המילה "דקה" מעוררת שאלה, שכן כל קטורת נשחקת היטב. הפרשנים מסבירים שביום הכיפורים נדרשת קטורת "דקה מן הדקה". לשם כך, בערב יום הכיפורים היו מחזירים את הקטורת למכתשת וכותשים אותה פעם נוספת [רש"י, רש"ר הירש]. מבחינה רעיונית, הדקות של הקטורת נועדה לכפר על חטאים "דקים" ונסתרים כמו לשון הרע בסתר, וכן היא מסמלת את הנשמה שהיא דקה, טהורה ורוחנית [פענח רזא].
והביא מבית לפרכת
מבחינה מעשית, מכיוון שהכהן אינו יכול לשאת את המחתה בידו האחת כאשר שתי ידיו מלאות בקטורת, הוא מרוקן את חפניו אל תוך כף מיוחדת. כך הוא נכנס אל מעבר לפרוכת כאשר המחתה עם הגחלים בידו הימנית, וכף הקטורת בידו השמאלית [רלב"ג, רש"ר הירש].
סיומו של התהליך המתואר כאן עמד במוקד של מחלוקת היסטורית עזה מול כת הצדוקים. הצדוקים טענו, מתוך תפיסה מוטעית של כבוד, שיש לשים את הקטורת על הגחלים עוד מחוץ לקודש הקודשים, ולהיכנס כאשר העשן כבר מיתמר. אולם, הפרשנים מוכיחים מלשון הפסוקים כי הכהן קודם "הביא" את הרכיבים פנימה, ורק לאחר מכן, בתוך קודש הקודשים, נתן את הקטורת על האש. מטרת העשן הסמיך, שנוצר באמצעות עשב מיוחד "מעלה עשן", היא ליצור ענן שיכסה את החדר ויגן על הכהן לבל יביט ישירות בשכינה ויסתכן בנפשו בשעת הזאת הדם [מלבי"ם, שפתי כהן, רד"צ הופמן]. הכנת הקטורת והקטרתה קודמות להזאת הדם, כדי שהענן יאפשר לכהן שהות בטוחה בקודש הקודשים להשלמת שאר העבודות [ריב"א].