כניסת הכהן הגדול אֶל־הַקֹּדֶשׁ, הלוא הוא קודש הקודשים, מותנית בהכנה מדוקדקת כדי שלא ייכנס בידיים ריקות ובכך יתחייב מיתה. ההוראה בְּזֹאת מחייבת את הכהן לפעול בדיוק על פי סדר העבודה המפורט, כשהוא עטוף בזכויות רוחניות המגנות עליו. אף שהתורה כותבת יָבֹא אַהֲרֹן בעקבות אזהרה אישית שקיבל, הציווי חל על כלל הכוהנים הגדולים ביום הכיפורים, אם כי יש הסבורים שאהרון עצמו הורשה להיכנס בכל יום בתנאים אלו. על הכהן להביא מכיסו הפרטי את דמם של בְּפַר בֶּן־בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה לשם כפרה עליו ועל שאר הכוהנים. בחירת הקורבנות ולבישת בגדי פשתן פשוטים מזכירות את זכות האבות ומסמלות ענווה, טהרה והתחדשות בעבודת ה'.
ויקרא, פרק ט״ז, פסוק ג׳
פרשת אחרי מות
בְּזֹ֛את יָבֹ֥א אַהֲרֹ֖ן אֶל־הַקֹּ֑דֶשׁ בְּפַ֧ר בֶּן־בָּקָ֛ר לְחַטָּ֖את וְאַ֥יִל לְעֹלָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.