ויקרא, פרק ט״ז, פסוק א׳

פרשת אחרי מות

Leviticus 16:1Sefaria

וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְהֹוָ֖ה וַיָּמֻֽתוּ׃

תארו לעצמכם שאתם הולכים לרופא, והוא אומר לכם: "אל תשתו משקה קר מדי כדי שלא תהיו חולים". עכשיו תארו לעצמכם רופא אחר שאומר: "אל תשתו משקה קר מדי, כדי שלא תהיו חולים כמו שקרה לשכן שלנו". איזו אזהרה תגרום לכם להיזהר יותר? כנראה שהאזהרה השנייה, כי היא מזכירה לנו מקרה אמיתי שקרה.


בדיוק בדרך הזו ה' בוחר להזהיר את אהרן הכהן איך להתנהג בזהירות ובכבוד בתוך המשכן. ה' מבקש ממשה להעביר לאהרן אזהרה, ומזכיר את מה שקרה לשני הבנים של אהרן, נדב ואביהוא, שמתו. התורה משתמשת במילה בְּקָרְבָתָם כדי להסביר לנו מה הייתה הטעות שלהם. הם פשוט התקרבו יותר מדי אל תוך המקום הקדוש ביותר, למרות שלא קיבלו רשות לעשות זאת.


התורה מדגישה את המילה שְׁנֵי כדי ללמד אותנו ששניהם עשו בדיוק את אותו המעשה יחד, והמילה וַיָּמֻתוּ מראה שזה קרה להם באופן פתאומי ומהיר.


אבל למה אנחנו קוראים את הפרשה הזו דווקא ביום הכיפורים? יום הכיפורים הוא יום מיוחד שבו ה' מוחל וסולח לנו על המעשים שלנו. חכמים מסבירים שכאשר אנחנו נזכרים באנשים צדיקים וטובים שכבר לא איתנו, הזכות שלהם עוזרת להביא סליחה, אור וכפרה לכל עם ישראל, ממש כמו יום הכיפורים עצמו.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פרק ט״ו
פסוק ב׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.