יצא לכם פעם לחשוב כמה חשוב לדבר בכבוד, במיוחד כשמדברים על ה'? התורה מלמדת אותנו כאן חוק שתקף לתמיד, לכל הדורות, על החומרה של דיבור פוגעני כלפי שמיים. המילה לֵאמֹר מלמדת שזהו חוק קבוע שלא היה נכון רק למדבר אלא לכל זמן, והמילים אִישׁ אִישׁ מראות שהכלל הזה שייך לכולם, אפילו למי שאינו מעם ישראל.
כשאדם מדבר רע על ה' ומשתמש במילה אֱלֹהָיו, כלומר באחד מהכינויים של ה' כמו "אל" או "רחום", הוא עושה מעשה חמור. אבל למה בית משפט רגיל לא מעניש אותו מיד? המילה הזו יכולה לתאר בתנ"ך גם שופטים בשר ודם. לכן, אם יעמידו אותו למשפט, הוא תמיד יוכל לטעון שהוא בכלל התכוון לשופט אנושי ולא לה'. בגלל הספק הזה, בית דין רגיל לא יכול לשפוט אותו. במקום זאת, התורה אומרת וְנָשָׂא חֶטְאוֹ. כלומר, ה' בעצמו, שיודע בדיוק מה מסתתר בתוך הלב של כל אדם, הוא זה שישפוט אותו משמיים על החטא שלו.