ההוראה לֵאמֹר אל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קובעת חוק קבוע לדורות האוסר על פגיעה בכבוד שמים, והכפילות אִישׁ אִישׁ מלמדת שגם גויים מוזהרים באיסור זה. המקרה של אדם כִּי־יְקַלֵּל אֱלֹהָיו עוסק במי שמקלל את ה' באמצעות כינויים כלליים, אך המילה יכולה להתפרש גם כקללת דיינים ונשיאים, או אף כקללת אלילי הגויים כדי למנוע מהם לקלל את ה' בתגובה. מכיוון שתמיד קיים ספק למי בדיוק התכוון החוטא בכינוי זה, בית דין בשר ודם אינו יכול להטיל עליו עונש מוות. תחת זאת הדין מסור לשמים וְנָשָׂא חֶטְאוֹ, כלומר הוא ייענש בעונש כרת או בעונש שמימי המותאם לו אישית, ויש הסבורים שילקה אם התכוון לקלל דיין.
ויקרא, פרק כ״ד, פסוק ט״ו
פרשת אמור
וְאֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל תְּדַבֵּ֣ר לֵאמֹ֑ר אִ֥ישׁ אִ֛ישׁ כִּֽי־יְקַלֵּ֥ל אֱלֹהָ֖יו וְנָשָׂ֥א חֶטְאֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.